“חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים”
אחרי השירות הצבאי אנו עומדים בפתחו של עולם, מלאים בשאיפות ורצונות, חלומות ותכניות, רוצים לבנות חיים מלאים ושמחים, להקים משפחה ולזכות להצלחה במעשה ידינו.
בצומת הזו עלינו לשאול את עצמנו – מהו הסדר הנכון? איך בונים חיים? מהם היסודות עליהם אנו רוצים ליצוק את כל התוכן?
התשובה לכך אינה נמצאת בשמיים, וגם לא מעבר לים, היא ממש פה קרוב אליך, במרכז הארץ.
בית המדרש לבוגרי צבא ברעננה, מבית צל”ש, קורא לך לבחור בחיים, להניח את התורה בראש מעיינך, ליצוק את אהבת התורה ועמל התורה כיסודות לחייך, עליהם תקים את בניינך המפואר.
אל תמהר, אל תרוץ מהר מדי, אל תיתן למישהו אחר להכתיב לך איך בונים חיים.
כאן בבית המדרש תמצא חבורה של עובדי ה’, שבדיוק כמוך רוצים לעשות את הדבר הנכון, ובשלב הזה של החיים ללמוד תורה בשמחה ועמקות, להתמלא ולמלא, להתאמן יחד בעבודת ה’, אחר כך תוכל ללמוד ולמצוא מקצוע, ועדיין בית המדרש שלך ישאר כאן ברעננה, קרוב אליך. גם כשתעבוד ותקים משפחה – בית המדרש יהיה מקור ההשראה והכוחות.
ילדיך יגדלו בידיעה שאבא לומד תורה בבית המדרש, וזה הדבר החשוב לו ביותר.
החזון הזה איננו רחוק כלל, הוא מאוד מציאותי ואפשרי, והוא קורא לך להגשים אותו בחייך שלך.
“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”
מערכת שעות:
דירת בוגר”צ בסמוך לבית המדרש (מלגה לאברכים)
התכנית מיועדת לרווקים ונשואים כאחד
היה שותף!
בבית המדרש לבוגרי צבא ברעננה לומדים חיילים משוחררים בגילאים שונים. לאחר שירות צבאי ארוך ומאתגר, רצוף בקשיים פיזיים ונפשיים, מחליטה קבוצת אנשים לעשות את הדבר הנכון – לחזור פנימה, אל בית המדרש. לפני שמתחילים את “מרוץ החיים”, שבים אל המקור שממנו שואבים כוחות – אל לימוד תורה חי ומשמח.
החיילים נתנו את הכל בשבילנו, עכשיו מחזירים אהבה.
התרומה מיועדת עבור תלמידים נשואים השוכרים דירה ברעננה. ע”י תרומתכם הם מסוגלים לעמוד באתגר הכלכלי וללמוד תורה ברוב שעות היום.
עשרת הדברות למשתחרר מהצבא | הרב פרץ איינהורן
א. נחיתה רכה: לאחר שירות צבאי ארוך, מתוך מלחמה לא פשוטה שכולנו איבדנו בה חברים הי”ד, תקופה שיש בה חטופים, פצועים ומשפחות שכולות – תן לעצמך לנוח מנוחה נפשית ורוחנית בסביבה טובה שתעטוף אותך בחום ואהבה של תורה ועבודת ה’ יתברך.
ב. “עשה לך רב”: אחי, היית זמן ארוך במציאות מורכבת שבה התרגלת להיתרים הלכתיים: דילוג על תפילות, תפילות ללא מניין בתקופות ארוכות, נסיעות בשבתות לסיורים עם פלאפון זמין, הנחת תפילין בצהריים לכמה דקות, אתה צריך לחזור לשגרה רוחנית יציבה, קבועה ומאירה.
ג. “קנה לך חבר”: כפרה עליך – פגשת בצבא חברים מכל הסגנונות. לא כולם מילאו את ליבך הטהור בתוכן חיובי. אני כותב לך את זה בצורה עדינה, אבל כמוני – כמוך – הייתי שם, קללות, דיבורים על בנות, המון זמן פנוי ללא כוחות לשבת ולפתוח ספר ללמוד או להתחבר לאיזה תוכן עמוק. הגיע הזמן שתתחדש אחי, “חבר אני לכל אשר יראוך” – לחזור ולקנות חברים כמוך שרוצים לעבוד את ה’ יתברך בשמחה וטוב לבב, מתוך הרגשה של קרבת אלוקים.
ד. אתה בל”ח אחי? – ככה החבר’ה משתפים אותי הקטן. וואלה, הגעת לגיל שיש לך חשק בריא לבנות בית טהור בישראל. ‘בחור לחוץ חתונה’ זה בכלל לא משהו שלילי, זה מתוק, זה נכון, זה נפלא, אבל זה דורש הכוונה מאנשים ישרים שישמחו לתת לך מהניסיון שלהם, ויעזרו לך בשמחה לגשת לנושא עם כלים מעשיים וחשיבה נכונה.
ה. חינוך הילדים שלך: פרץ אחי. ילדים? שלי? אני לא נשוי. נראה לי שהתבלבלת. למה אתה מתכוון? גבר. חשוב לי שתפנים שההשקעה שלך בעצמך מיד אחרי השחרור, היא ברכה שמולידה פירות לדורי דורות. בבית המדרש אתה לא בונה את עצמך רק בשבילך, אלא בשביל חינוך כל הדורות הבאים.
ו. אקדמי-ה: אחי, בסוף אתה רוצה ללמוד תואר ומקצוע, וזה נפלא ממש, אבל איך ניגשים לנושא הזה מתוך רצון ללכת יד ביד ולב אל לב עם ה’ יתברך? איך תחשוב ותרגיש שהלימודים מתחברים לעבודת ה’? גם על זה תקבל תשובה מרבנים שחיים את השם יתברך ותורתו בעולם המעשה, ולמדו תואר, ויצאו לעולם העבודה וזוכים לקדש שם שמים ביומיום הפשוט.
ז. נשאת ונתת באמונה? – אח שלי יקר ואהוב, בית המדרש לבוגרי צבא זאת תחנת תדלוק לפני המרדף של החיים. בשביל לחיות אמונה בעולם של מורכבויות רבות, צריך להשקיע זמן עד שתחשוב ותרגיש שאתה יכול לצאת מהתיבה בכיף מבלי להיסחף במבול ההצעות וים הפיתויים. צריך להתכונן מראש כדי לא להישאב למקומות שלא רצית להגיע אליהם. ואין זה אפשרי אלא ע”י עוגן חזק, מלא בעוז ואמונה.
ח. קבעת עיתים לתורה? – אחי, מה הקבע של החיים שלך? מה הטפל של החיים ומה העיקר? האם אפשר באמת לחבר את עולם הקודש והחול? האם באמת יש דבר כזה אנשי קודש בעולם המעשה? האם אפשרי שיהיו עשרות ומאות משתחררים מהצבא שיחיו את זה? – בוודאי שכן אחי.
ט. מידות טובות – מתוך שירות צבאי ארוך שהרגשת בו מאותגר מכל הכיוונים, ובמיוחד בעולם המידות, הגיע הזמן לחזור לספרים הבסיסיים שעושים מסאז’ נעים ללב ולמוח, “מסילת ישרים”, “אורחות צדיקים”…, בסוף אחי, זה המבחן האמיתי. איך אמא אומרת לי: “כמה אתה מענטש?” – כמה אתה בן אדם שנעים להיות בסביבתו? אחי – בבית המדרש שלנו, שמים דגש חזק על עבודת המידות.
י. עבד ה’ הוא לבדו חופשי – אחי שלי, יש לך אצלנו דירה ברעננה קרוב לבית המדרש. אם תרצה – אתה יכול לזכות ללמוד יום שלם, אך יש גם אפשרות לשלב עבודה או לימודים. אתה נשאר במרכז – קרוב לכל מה שאתה רוצה או צריך. אתה לא מתנתק, אתה רק מתמקד. נשמה אהובה – תן את זה לעצמך.
הרב אור שוואקה
“תורת ה’ תמימה משיבת נפש”. היציאה אל “החיים הגדולים” כרוכה במפגש עם צמתים רבים, שאלות גדולות, ובירורים עמוקים. התורה מאירה את הכל, בונה לנכון את הכיוונים, את השאיפות, את הרצון. הכניסה אל בית המדרש בשלב זה של החיים – היא אוויר לנשימה.
הניסיון הוא גדול. מופעל עלינו הרבה לחץ, הרבה שאלות מהדהדות – מה עם הלימודים, התחלת את התואר? אתה “מנצל טוב” את הזמן? מה יצא לך מזה? ובתוך כל השיקולים אנחנו עלולים לשכוח את העיקר. באנו לעולם לעבוד את ה’, לפעול עם א-ל, לדחוף את גאולתם של ישראל קדימה, לחיות חיים של אמונה. ואם כן – היעלה על הדעת שבקו הזינוק של המסע לא נתחיל עם תורה? מי שטעם את טעם התורה, טעם הלימוד, טעם הסיפוק והשמחה של בית המדרש – יודע בבירור שאין לכך תחליף, הנשמה צמאה לתורה. ולכן כל השאלות והלחצים, מבית ומחוץ – מתגמדים ומקבלים את מקומם הנכון.
אכן נלמד מקצוע, נפתח קריירה, נתפרנס בכבוד ונקים משפחה לתפארת – אך הכל יעמוד על תשתית אלוהית, תשתית של קדושה, אמונה ותורה. נחיה את החיים מלמעלה למטה, ולא הפוך. לא נשתעבד לתכתיבים של עולם חלול, את מערכות השיקולים שלנו ננהל אל מול השמיים, “חיים שיש בהם יראת שמיים”.
ולא רק כלפי החייל המשוחרר הדברים אמורים, אלא אף אל הסטודנט בסוף התואר, או איש ההייטק, או כל מי שכבר “חי את החיים” ומנהל חיי משפחה ועבודה. בית המדרש צריך להיות, ויכול להיות – חלק בלתי נפרד מחיינו. הלימוד בחברותא בהתלהבות והתמדה – אינו צריך להישאר רק זיכרון של שנות ה20 המוקדמות. אם נרצה, התענוג הזה יכול ללוות אותנו חיים שלמים. סדר בוקר קצר ואח”כ לעבודה. סדר צהריים מאוחר אחרי העבודה. סדר ערב שלוש פעמים בשבוע. מה שתבחר, איך שתבחר. אבל תבחר. “ובחרת בחיים”.
אם אתה מחפש לימוד תורה רציני ומעמיק, עם חבורה מגובשת ושמחה, מקומך איתנו, בין אם אתה חייל משוחרר, או כל מי שגר באיזור ומחפש את בית המדרש שלו, בוא איתנו לבית המדרש לבוגרי צבא ברעננה!
הרב נפתלי שיינפלד
חבר יקר, אתה לקראת סיום השירות הצבאי, אולי אתה כבר באמצע הלימודים, יתכן שאתה כבר נשוי ועובד לפרנסתך, ובכל זאת מתרוצצות במוח שלך מחשבות רבות. מה יהיה איתי בשלב הבא בחיים? אילו חיים אני אחיה? האם אצליח לבנות חיים נכונים ועמוקים מתוך עולם רוחני? אז יש לי לימוד יומי קצר, ושלוש תפילות ביום, אך עדיין משהו חסר.
בית מדרש!
“כי הם חיינו ואורך ימינו”. זו השאלה המרכזית, האם התורה היא “שלב” מחזק ומעצים בחיים, או שמא התורה היא החיים עצמם. כאשר הנפש היא בריאה וחיה, ניכרת בה הרגשה זו באופן חזק, לימוד התורה ועמל התורה – הם מקור החיים.
היסוד הזה אינו רק במישור הפרטי, אלא עלינו להפנים שהדבר נוגע לאומה כולה. התורה צריכה להיות הכח הדוחף והמניע של כל החיים הציבוריים, של החברה הישראלית כולה. על מנת שנוכל לשוב אל כל עוצמתנו הלאומית – עלינו להעמיד חברה שלמה שעוסקת בתורה, כל אחד ומשפחתו, ומלאכתו, ותורתו!
אז מה עושים?
ראשית כל מתפללים! בבית המדרש שלנו שרים בדבקות “אבינו אב הרחמן…תן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד” אילו תחנונים! מתחננים לפני ריבונו של עולם על החיים עצמם, שהם לימוד וקיום התורה.
לאחר מכן – מוצאים בית מדרש! בית המדרש לבוגרי צבא ברעננה שם לעצמו כמשימה להוות מרכז תורה בגוש דן, כזה שיקרין אור, שמחה, וחום של אהבת תורה ולימוד תורה. אנו עמלים יומם ולילה לחבר כמה שיותר אנשים ללימוד התורה! שעה בחודש או בשבוע, או תכנית מלאה של שקידה יומם ולילה, הכל כדי לתת מענה מקסימלי ללימוד התורה שלך!
אם חשקה נפשך בתורה מתוך עבודת ה’ בשמחה ודיבוק חברים – מקומך איתנו בביהמ”ד לבוגר”צ ברעננה!
